| וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס | .1 |
| אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ | .2 |
| לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני ׃ | .3 |
| לא תעשה־לך פסל ׀ וכל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ ׃ | .4 |
| לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃ | .5 |
| ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ ס | .6 |
| לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ פ | .7 |
| זכור את־יום השבת לקדשו ׃ | .8 |
| ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך ׃ | .9 |
| ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ׀ ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ׃ | .10 |
| כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו׃ ס | .11 |
| כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס | .12 |
| לא תרצח׃ ס | .13 |
| לא תנאף׃ ס | .14 |
| לא תגנב׃ ס | .15 |
| לא־תענה ברעך עד שקר׃ ס | .16 |
| לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ פ | .17 |